DBT טיפול דיאלקטי־התנהגותי: לאזן בין קבלה לשינוי

מייסדת השיטה והרקע הקליני

 DBT – ראשי תיבות של  Dialectical Behavior Therapy – פותחה בשנות ה־90 על ידי ד"ר מרשה לינהאן (Marsha Linehan), פסיכולוגית אמריקאית שמתמחה בהפרעות נפש חמורות ובטיפול במצבים רגשיים קיצוניים.

​

במהלך עבודתה עם מטופלות הסובלות מהפרעת אישיות גבולית, לינהאן גילתה ששיטות טיפול קלאסיות (כמו CBT או טיפול דינמי) נכשלות כאשר הנפש נמצאת במצב של סערה רגשית קבועה – דפוסים של נטישה, פגיעה עצמית, התקפי כעס, חיתוך, אובדנות, חוסר יציבות קיצוני, קונפליקטים בלתי־פוסקים.

​

היא יצרה מודל טיפולי ייחודי שמבוסס על רעיון דיאלקטי – שני דברים מנוגדים יכולים להיות נכונים בו־זמנית:
מצד אחד – קבלה עצמית מלאה של האדם כפי שהוא. מצד שני – דרישה עמוקה לשינוי משמעותי.

​

מה מייחד את DBT ולמה היא שונה מאחרות?

 DBT היא השיטה היחידה שמציעה מודל טיפולי מובנה, שיטתי, אינטגרטיבי ומבוסס־קבוצה עבור אנשים שנמצאים על סף קריסה רגשית – ועדיין רוצים (וצריכים) להשתנות.

​

הייחוד של DBT טמון בשילוב עקרונות בודהיסטיים של מיינדפולנס וקבלה עם כלים קוגניטיביים־התנהגותיים מתקדמים.
היא שונה מגישות אחרות בכך שהיא מתאימה למצבים של חוסר ויסות קיצוני – ומציידת את האדם במיומנויות חיות, יומיומיות ומעשיות.

​

הגישה אינה שיפוטית, אלא אמפתית עד הקצה, מתוך הבנה שההתנהגויות ההרסניות הן לא "בעיה", אלא אסטרטגיות הישרדות לא מוצלחות – ודווקא הן אלו שמזמינות חמלה ושיקום.

​

כמה זמן נמשכת ההכשרה בשיטה הזו?

הכשרה מלאה ב־DBT דורשת הסמכה ייעודית ומעמיקה, בדרך כלל בהיקף של שנה עד שנתיים, עם לימודים תיאורטיים, תרגולים קליניים והדרכה קבוצתית.
רק בעלי תואר שני טיפולי (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול באומנויות וכדומה) יכולים לעבור הסמכה רשמית בגישה.

​

מטפלים מוסמכים ב־ DBT לומדים לא רק טכניקות – אלא שפה שלמה: כיצד להיות נוכחים, יציבים, ברורים ובלתי שיפוטיים גם מול אדם שנמצא ברגעים הכי קיצוניים של חוסר שליטה.

​

אילו כלים ייחודיים מציעה?

DBT מבוססת על מערכת של ארבעה "מודולים", שכל אחד מהם מלמד מיומנויות אחרות:

​

1. מיינדפולנס (קשיבות) – תרגול מודעות לרגע הזה, ללא שיפוט. מאפשר לאדם ללמוד להשהות תגובה, להרגיש בלי להיבהל, ולחזור לעצמו גם בתוך סערה.

2. וויסות רגשי – הבנה של רגשות, שמות לרגשות, מיומנויות לייצוב מצבי רוח קיצוניים, שיקום תחושת ערך עצמי מול רגשות קשים.

3. סובלנות למצוקה (Distress Tolerance) – כלים מעשיים להישאר בתוך מצב בלתי נסבל מבלי להתפרק: קרקוע, הסחות דעת, הרגעה עצמית, יצירת מקלט נפשי פנימי.

4. מיומנויות בין־אישיות – אסרטיביות, הצבת גבולות, שיקום קשרים הרוסים, התמודדות עם דחייה, ניהול קונפליקט בצורה בריאה.

​​

בנוסף, DBT כוללת טיפול פרטני + קבוצתי – המטופל נפגש עם המטפל אחת לשבוע, וגם משתתף בקבוצת מיומנויות. במידת הצורך, יש גם זמינות טלפונית בשעת משבר (במסגרות מסוימות).

​

לאילו מצבים טיפול DBT מתאים במיוחד?

​

DBT פותח מלכתחילה לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, אך נמצא יעיל גם עבור מגוון מצבים שבהם קיים קושי קיצוני בוויסות רגשי. בין היתר:

• דחפים לפגיעה עצמית / חיתוך / נטיות אובדניות

• הפרעת אישיות גבולית / נרקיסיסטית / תלותית

• הפרעות אכילה עם מרכיב רגשי עמוק (בולימיה, אכילה רגשית)

• הפרעות התמכרות וקומפולסיה

• זעם לא נשלט, התפרצויות רגשיות, תגובות קיצוניות

• יחסים אינטימיים סוערים, חרדת נטישה, פגיעות עצמית בזוגיות

• טראומה מורכבת בילדות, פגיעה מינית רגשית או פיזית

• אנשים שלא מצליחים "להחזיק" את עצמם בתוך החיים – נעים בין אובדן שליטה לשיתוק רגשי.

 

סיכום:

DBT היא שיטה טיפולית חכמה, חזקה, עדינה וקשובה, שמבינה דבר חשוב: שאין דבר מסוכן יותר לאדם מאשר לדרוש ממנו להשתנות – מבלי להרגיש שמבינים את הסבל שהוא בא ממנו.

היא לא מוותרת – לא על הדרישה לצמיחה, ולא על הקבלה העמוקה של הפגיעות.
היא מלמדת את האדם לחיות בתוך העולם בלי להתפרק מבפנים, לחזור לעצמו גם כשהסערה משתוללת, ולבנות מחדש יחסים – עם עצמו, ועם אחרים.

​

(תומר נבו)